תודה לאילת, חנה, פלורית, ומיכל. תודה ל”ניצנים”
תודה לאילת, חנה, פלורית, ומיכל. תודה ל”ניצנים”

” חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה ” תודה ענקית לנשות החינוך, עם סיום בית הספר היסודי
עוד כמה שעות עידו יסיים את היום האחרון בבית הספר היסודי “ניצנים” בתל-אביב.

כבר היום ברור שמה שמשותף לכל ילדי (פרט לאותו זוג הורים) הוא: בית הספר ניצנים ופלורית, המורה והמחנכת.
בפוסט הזה אתייחס לילדים בלשון זכר, אבל למורות בלשון נקבה, כי לילדי בבית הספר היסודי היו רק מורות ומנהלת.
חשוב לי לכתוב את הפוסט הזה כי הייתי אמא צעירה (יחסית) כששירה ומאיה סיימו את כיתה ו’, ועכשיו אני אמא קשישה יחסית ועידו מסיים את כיתה ו’.
היום אני מבינה המון דברים שלא הבנתי אז, בעיקר שכל מה שקיבלנו בבית הספר “ניצנים” אינו מובן מאליו.
המשמעות של מורה בבית הספר היסודי חשובה מאוד, הרבה יותר ממה שהערכתי כשהייתי צעירה יותר.
מורה בבית הספר היסודי סוללת את דרכו של הילד הרך לעולם.
בגיל הזה הילד הוא כ”חומר ביד היוצר” ומלאכת המחשבת של המורה משפיעה על עיצובו.
מורה שמקבלת את הילד כמו שהוא, מאפשרת לילד לקבל את עצמו.
מורה שמכילה את הילד, מאפשרת לילד להכיל את עצמו ואולי גם עוד כמה אנשים בסביבתו.
מורה שמייחסת לערכים משמעות, ולחינוך משמעות,וליחס שבין אדם לחברו משמעות-הופכת את הילד משמעותי לעצמו, למשפחתו, לעולם.
הילדים של ניצנים ילדים עליזים, חולמים, אוהבי אדם, ילדים טובים, ילדים ערכיים.
זה לא מובן מאליו, זו תוצאה של שש שנות חינוך בבית הספר.
לנו ההורים יש תפקיד חשוב מאוד אבל ללא ההלימה של החינוך בבית הספר היסודי התוצאה היתה אחרת לגמרי.
טוב, אז כל הנאום הזה היה כדי לאמר תודה ל:
פלורית דרור המחנכת של עידו בכיתות ה’ ו’ , שהיתה מנטורית מכיתה ה’ לכיתה ו’ ,או ,מילדות לנערות.


פלורית עשתה זאת במלוא הרגישות והאחריות, עם המון אהבה וכבוד לאופיים של הילדים. ואולי המשפט ” חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה ” מתאים לדרכה המיוחדת של פלורית.

לחנה מילוא המחנכת של עידו בכיתות ג’ ד’ , שקיבלה ילדם קטנים וחמודים וחינכה אותם להיות ילדים לומדים, אחראים עם רגישות חברתית גבוהה.

לאילת בן ארוש שחינכה את ילדינו בכיתה א’ וב’.

כבר 4 שנים אני מחפשת את המילים הנכונות לתאר איזה עבודה מושלמת אילת עשתה.

התחושה עד היום היא שאילת היתה לילדים אמא נוספת, חמה, חכמה, רגישה ומחוייבת.

מיכל כרמלי מנהלת בית הספר ניצחה על ההרמוניה הנדירה הזאת.

במהלך שש השנים הילדים זכו להרצאות מאלפות , ללימוד נגינה על כלי נשיפה, לללימוד שייט ולעוד הרבה חוויות חד פעמיות.
מיכל יצרה מרחב בית סיפרי שבטוח להיות בו ונעים להיות בו ורוצים להיות בו.
אז ב 30/6/2015 רציתי לאמר תודה לנשות החינוך, שאני לא מצאתי בהן דופי,
לפלורית דרור, לחנה מילוא, לאיילת בן הרוש ולמיכל כרמלי.
תמשיכו בהצלחה במלאכה הלא פשוטה שלקחתן על עצמכן.
תמשיכו להיות נשות חינוך ברמה הכי גבוהה שיש.
תמשיכו לתת דןגמא אישית לדור הבא של מדינת ישראל.
בהערכה ובאהבה

הוסף תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *








ליצירת קשר ולהזמנת הרצאה, מלאו את הפרטים הבאים ואחזור אליכם


דילוג לתוכן
Powered by SPRING VALLEY
להזמנת הרצאה